אנחנו נכנסים ל-2012, שנה שבה אנשים יתאגדו במסגרות,
מרשתות חברתיות ועד ארגונים.
אבל, בשונה מן העבר, ככל שהזמן יעבור תתחזק ההבנה
שאפשר להיות שייך, וחלק מקבוצה ועדיין לשמור על המקום שלי,
על הייחודיות שבי, עלי כאינדיבידואל.
שלא כמו בעבר, שאז המחיר של שייכות היה מחיקת האני הפרטי
מה שיאפיין את 2012, הוא קונספט אחר:
להיות חלק מקבוצה ושייך ואפילו משפיע
ויחד עם זאת, להדגיש את מי שאני, את אני הפרטי, ולבלוט ולנצוץ.

ואיך זה נעשה תכלס?
באמצעות פיתוח של 2 איכויות: אחדות ואמת.
פירושו של דבר, לשים דגש על הדומה והמשותף בנינו לבין
אחרים ולהביא ולדבר את האמת שלנו.

כאשר אנחנו שמים דגש על מה שדומה ומאחד אותנו עם אחרים
במקום על ההבדל ועל השוני בנינו אנחנו בעצם מתרגלים
חמלה: אנחנו רואים אחרים, ואותנו כפי שאנחנו,
נותנים להם ולנו מקום ומכבדים.
כשהגישה שלנו היא כזאת, רק דברים נפלאים יכולים לצמוח בנינו לבינם.

קחו כל סיטואציה בחיים ותשאלו את הנוגעים בדבר מה היה שם בדיוק,
לכל אחד מהם יהיה את הזווית שלו למה שקרה.
לכל אחד מאיתנו יש את האמת שלנו, את האג'נדה שלנו,
ולא פעם כאשר האחר מביא/מציג אג'נדה שונה
אנחנו מתכווצים או הודפים.

כאשר מפתחים את האיכות של אמת ואחדות אז אנחנו:
מדברים את האמת שלנו בקול,
ושרים את השיר הייחודי שלנו לעולם
תוך פיתוח נאמנות לדרך שלנו ולמי שאנחנו.
אנחנו עושים זאת ותוך כדי כך מודעים ומקבלים את העובדה
שיש לנו מקום, גם אם אחרים רואים את הדברים אחרת.
זה מאפשר לנו לשמוע אמיתות של אחרים, מבלי להרגיש מאוימים
פשוט כי אנחנו מבינים שזה לא "אנחנו או הם", ושאין "רק אמת אחת"
שיש מקום לכולם מבלי התנגדות, הדיפה או שיפוט,

פשוט מתוך הבנה אחת עמוקה,
אנחנו יותר דומים משאנו שונים,
וכל אחד, מנקודת מבטו צודק.
יש מקום לשונות ויש מקום, היום יותר מתמיד להיות חלק ממכלול,
ועדיין להדגיש את האינדיבידואל שאני.

קחו רגע והסכימו לשים בצד שיפוט שיש לכם על אוכלוסייה מסוימת.
זכרו שיותר מהכל הם דומים לנו,
כולם רוצים להרוויח טוב,
לגדל את הילדים ולזכות בנחת,
להיות מרוצים ממי שהם וממה שהם מביאים לעולם
ויותר מהכל כולנו ללא יוצא מן הכלל רוצים להרגיש רצויים ואהובים.

יום מבורך,
ניצה

Related posts:

1. תשע"ב – לאן הולכים מפה?
2. היית מסוגל לשתף מאות אנשים בסוד אישי שלך?
3. זו מחאה זו? זה שפע!